לתרופות שאנו נוטלים יש מערכת יחסים מורכבת עם הגוף שלנו וגם בינן לבין עצמן. בשל השימוש הגובר בתרופות ופיתוחן של תרופות חדשות רבות, הסיכונים לתגובות בין תרופתיות עולים באופן מתמיד.
מהם המנגנונים האחראים לתגובות בין-תרופתיות, מתי הן יכולות דווקא להועיל לנו - ואיך יודעים ממה להיזהר?
טלי שיק, ד"ר לרוקחת קלינית, שוחחה על הנושא עם ד"ר מאיה רונן בפרק חדש של שיח מדבק, פרק 8 בסדרה מיוחדת של פודקאסטים על עולם הזיהומים בשיתוף גיליאד.
בין השאר ציינה ד"ר שיק כי "אנשים הולכים וצוברים תרופות במהלך החיים, לכל מחלה או מצב רפואי ניתנת תרופה אחרת, כל רופא מומחה מוסיף לפחות תרופה אחת לארסנל התרופות וכשמגיעים לגיל 65 ומעלה, לרוב האנשים יש כבר רשימה ארוכה מאוד של תרופות למחלות כרוניות. צריך שתהיה מודעות לאינטראקציות, לא כל אינטראקציה היא משמעותית קלינית, אבל יש אינטראקציות מאוד משמעותיות ושילובים שלא נרצה לראות".
בנוסף, מציינת ד"ר שיק כי "רוקח קליני, בקהילה או בבתי החולים, אחראי על כך שהמטופל יקבל את התרופות שהכי מתאימות לו: למחלות, לגיל, לתפקוד הכלייתי או הכבדי שלו, ועם מינימום תופעות לוואי ואינטראקציות בין-תרופתיות. תרופות יכולות להאריך חיים, אך אם משתמשים בהן לא נכון הן עלולות לפגוע באיכות החיים ואפילו לקחת חיים".
לסיכום, אומרת ד"ר שיק כי "יש תרופות שהן מעכבות חזקות של האנזימים והטרנספורטרים, ויש מעכבות בינוניות או חלשות ולכן חשוב להתייעץ עם איש מקצוע שבקיא בנושא אינטראקציות בין-תרופתיות ויכול להמליץ אם לשלב או להימנע משילוב בין תרופות. מעבר לאינטראקציות הפוטנציאליות, צריך להבין כמה זה משמעותי קלינית והאם בפועל יש באמת עדויות לעליה או ירידה של רמת התרופות בדם בעקבות השילובים".
האזנה נעימה!
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות